מה אתם יודעים על מקווה חב"ד?

איך מזהים מקווה חב"ד?

מדוע צריך לבדוק מקווה פעיל?

סיפור של פקקים

מתי מחליפים את מי הגשמים במקווה?

מדברי הרבי על חשיבות התרומה למקוואות ובנייתן

מדברי הרבי: החשיבות של טהרת המשפחה והתרומה למקווה

הרבי לתורם מקווה: "כל מקווה נוסף מזרז את ביאת המשיח"

הרבי לרב לאו: לא להתפעל מהקשיים בבניית מקווה חב"ד

מקוה אחד לא מספיק, עליך לבנות עשר מקוואות

סיפורים עם הרבי על מקוואות

כמה חשוב לבדוק מקווה: הזוג שחיכו לילדים ותשובת הרבי שגילתה שהמקווה איננו כשר!

מבצע מקווה: מהפכת הטהרה שחולל הרבי בארצות הברית באמצעות תרומה למקווה אחד

הדרשה על טהרת המשפחה שגרמה לבניית מקווה בקהילה קונסרבטיבית

כשהרבי התעניין על מצב המקווה והפעילות עם הנשים במנהטן

ציטוטים מאגרות הרבי אודות מקוואות

הברכות שבדבר

זרעא חיא וקימא
"וגדול זכות מצוה זו אשר מקוה ישראל ה' לברך את כל העוסקים בזה בזרעא חיא וקימא ולקרב ישועה הכללית של כלל ישראל".

(אג"ק ח"ו עמ' רג)

נחת מהילדים
ויהי רצון מהשי"ת אשר כל המתעסקים והמשתתפים במצוה רבה זו, ישפיע להם השי"ת את כל המצטרך לכל אחד ואחד לפי ענינו ובפרט בריבוי נחת וענג מילידיהם שיחיו בכל הפרטים.

(אג"ק ח"ו עמ' ט-י)

בני חיי מזוני רויחי ובכל המצטרך
"בשמירת טהרת המשפחה תלוי לא רק הקיום הרוחני, אלא גם הקיום הגשמי של הפרט ושל הכלל. בשל כך, נחיצות קיומו של מקוה כשר בכל אזור יהודי, שיתן לכל אשה יהודי' את האפשרות לשמור טהרת המשפחה ללא קשיים מיותרים, אינה מוטלת בספק, ושום קשיים לא צריכים לעצור את הבני' של מקוה. כמובן שיש חשיבות הכי גדולה שהמקוה יבנה כמה שיותר מוקדם, וכל המציל נפש אחת מישראל כאילו הציל עולם מלא, ומדי גדולה היא האחריות לדחי' אפילו לזמן קצר.

לכן הנני פונה בבקשתי לכל אלו שביכולתם לסייע בזה... להשתתף בהתלהבות הכי גדולה בהשגת האמצעים המתאימים לבניית המקוה... זכות המצוה הגדולה תעמוד לכל אחד ואחת המשתתפים בזה, להתברך מהשם יתברך בכל המצטרך להם בבני חיי ומזוני רוויחי".

(אג"ק מתורגמות ח"א עמ' 251-2)

הכנה לגאולה
"ויהי רצון אשר יצליחו כל המשתדלים להרבות הטהרה בישראל, והרי הובטחו הבא לטהר מסייעין אותו. וטהרה מביאה לידי קדושה חסידות וכו' – עדי לקיום היעוד וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם גו' אטהר אתכם, ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

(אג"ק ח"כ עמ' צד)

מקווה חב"ד

"צריכה המקוה להעשות בהתאם להוראות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, כיוון שהוא הפוסק שלנו".

(י"ז טבת תשי"ג)

"נבהלת לקרות הנדפס שם בנוגע לתקנת מקוה ע"ג מקוה דהאוצר, תקון שהוא מקדוש ישראל ותפארתו הוא כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב (אביו של כ"ק מו"ח אדמו"ר) זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שמסר נפשו הק' על ענין המקואות כידוע לכל באי מדינתנו מלפנים... וכל היודע בטיב מקואות יבין כמה מעלות במקוה ע"ג האוצר...".

(נר א' דחנוכה תשכ"א)

"שמחתי במאד להודע אשר... סודרה המקוה כפי הוראות כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, וזוהי עוד ראי' ומופת מוחשי אז מען גייט מיטן אמת [כשהולכים עם אמת] ותקיפות המתאימה, איז פאר דעם אמת ווערען אלע בטל [לפני האמת כולם בטלים], ומתקיימת הבטחת כ"ק אדמו"ר הזקן אשר ההולכים בעקבותיו יצליחו בעבודתם בתורה ומצות".

(אג"ק ח"ו עמ' לה)

"ברור, אשר ענין מקוה נעלה הוא ביותר וביותר... ולהעיר ולהאיר עד כמה התענינו בזה רבותינו נשיאנו זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ונפלא הענין – שאפילו אלו מהם שמכמה טעמים לא רצו לפסוק דינים ועד כדי כך, אפילו כשהי' הכרח לפסוק דין, מסרו הנוסח לרב שיאמר הוא שכך הוא הדין, יצאו מכלל זה עניני מקוה טהרה, שהתענינו בזה בתשומת לב מיוחדה, שלחו שו"ת, הוראות מפורטות וכו' וכו'. וע"ד הדרוש והרמז והסוד הרי שייכות בין שני הענינים – כי חינוך על טהרת הקודש בהצלחה, ענין הכי עיקרי בזה, לידת הולד בטהרה ובקדושה. וק"ל".

(אג"ק חי"ט עמ' מב)

"וחבל אשר באנ"ש אין תוקף מעין זה כלל וכלל ואפילו אחרי הוראה בזה גופא על תוקף שצ"ל אצל יהודי בהתקרבותו לאיש הטוב בעיניו ועאכו"כ לרבי ונשיא שלו זצ"ל... ובכל זה אינו פועל לעשות כל מה שיכולים בכדי שיהי' לפ"ד איש שברור כשמש שהי' איש אלקי – פי' שהי' לו שכל אלקי, ונתקבל ע"י עשיריות אלפים מישראל למורה דרך בתורה ומצוה בכל הפרטים..."

(אג"ק ח"ה עמ' רמא)

יופי המקווה

"ובודאי יהי' כ"ז יפה בנוגע לרהיטים, כתלים וכו' (שגם בזה תהי' מהודרת ונאה בערך כל המקואות אשר בעיר). ועוד עיקר – הזריזות (בהבני' וכו') הכי אפשרית. וזכות הרבים מסייעת".

(תשמ"א)

"בהנוגע לבנין המקוה, אם נעשית באופן שתשא חן גם בעיני הנשים, היינו על פי פשוט שתהי' נקי' ועאכו"כ סניטרי וגם יפה, לכה"פ כפי האפשרית... כי אף שלכאורה כ"ז ענינים חיצונים הם, אבל בדורנו זה נוגע גם לענין הפנימי ולעיקר הדבר".

(אג"ק חכ"א עמ' שלז)

"ידוע גודל הענין וחשיבותו, וכמו ששמעתי כ"פ מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע עד כמה הקפידו רבותנו נשיאינו, שיהיו השיפורים במדה הכי גדולה [ושפיטא שאין המדובר בשיפורים הנוגעים ע"פ דין, דמאי קמ"ל, כ"א הכוונה לשיפורים חיצונים אלו שמושכים את לב [...] דהאדם, ולאו מכללא איתמר אלא בפירוש איתמר מכ"ק מו"ח אדמו"ר שלזה נתכוונו]. אלא שפשוט גם שצ"ל הבני' עם כל ההדורים גם ע"פ דין וכידוע דברי התשב"ץ שבמקוה צריכים לצאת ידי כל הדיעות בזה".

(אג"ק חי"ח עמ' תקיז)

עידוד וזירוז לבניית מקוואות

"הנה לפלא ותמי' דבר במאד וביותר, כי אם בעיר ואם בישראל אין מקוה . . . הרי כל ישראל ערבים זב"ז... ומה שכותב שקשה לעשות שם מקוה, הנה תמיהני, איך אפשר לכתוב כזה, כיון שידוע שהתורה היא נצחית ולא רק בכל זמן אלא גם בכל מקום, ובמילא גם בנ"י ב... מחוייבים בכל מצותי', וידוע שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן, א"כ הרי פשוט שיש לעשות שם מקוה, ואין הדבר תלוי אלא באדם בר פועל שירצה לעשות בזה . . . מובטחני שבאם ירצו באמת לתקן מקוה... הרי גם על אתר ימצאו עוזרים לזה..."

(אג"ק חי"ב עמ' קכא-ב)

"קבלתי מכתבו בו כותב ע"ד התיסדות ועד טהרת המשפחה... לבנין מקוה כשרה, ומבקש שאבוא בדברי זירוז לבני מחנם שיחיו. בשמחה הנני ממלא בקשתו... ובודאי בהשתדלות הנכונה יעזרם השי"ת להוציא מחשבתם הטובה מהכח אל הפועל בהקדם האפשרי".

(אג"ק ח"ה עמ' ח)

"בידיעות ע"ד פעולתם בקדש טהרת עם קדוש, בנין המקוה בשכונתם... נעם לי לקבל הודעתם... אשר הולך הבנין ונבנה. ויהי רצון... יהי' גם בהאמור הולך ומוסיף מיום ליום, וכל אותם שזכו להתחיל במצוה רבה יברכו על המוגמר. ויהי רצון שיהי' זה בקרוב ממש בעגלא דידן..."

(אג"ק חכ"ב עמ' עב)

"בבשורה הטובה אשר מתקרב זמן גמר הבנין של מקוה טהרה אשר בשכונתם... ויהי רצון אשר יוגמר הבנין בפועל ממש, ומתוך הרחבה, מתאים לדרישת הדבר, ותתרבה הטהרה בישראל..."

(אג"ק חכ"ב עמ' שנז-ח)

"בהתענינות גדולה ובשמחה קבלתי הידיעה... נתעוררו... להקים מקוה חדשה... ואחתום באיחולי לבבי אשר בקרוב ממש יברכו על המוגמר".

(אג"ק חכ"ג עמ' רנח)

"ובטח יכירו וידעו כי הוא ענין של פקוח נפש וגוף ממש, ואשר יש להזדרז בבנין המקוה בכל האפשרות מבלי לדחות אותו כלל וכלל. ואין שום ספק וספק ספיקא שבאם רק יגשו לדבר מתוך רצון כביר לעשות את כל האפשר בידם, אשר ה' יהי' בעזרם להוציא כוונתם מן הכח אל הפועל.

(אג"ק ח"א עמ' רנב)

"מצער היא – בנוגע לענין המקוה. ונצטערתי במאד על מה שמתעכב הדבר, וכידוע שענין טהרת המשפחה, הרי אין זה ענין ומצוה פרטית, כ"א נוגע למהות וחיי הילדים הנולדים, וכן ג"כ משפיע על מהות וציור הכללי של הבעל ואשתו... וידוע ג"כ מה שפסקו אפילו האחרונים וגם מבין העולמ'שע אשר מותר למכור בית הכנסת בשביל לסדר ענין של מקוה... ולא באתי אל לזרז על הענין..."

(אג"ק ח"ה עמ' קמד)

הידור המקווה

"ואם בכל המצות ההידור ענין גדול הוא, עאכו"כ בנוגע למקוה שיש צורך להדר ככל האפשרי, שהרי קיום מצוה זו – נוגע ומשפיע על הנולדים כו' היינו לדורות ולדורי דורות. ואם בכל התקופות כך, עאכו"כ בדורנו דור יתום, ועד שיש כמה שנמנעים לדבר עד"ז מטעמים שונים ומשונים – שלכן החובה עוד יותר גדולה לפרסם גודל ההכרח שבענין טהרת המשפחה וכו'... ויהי רצון שתהי' הפתיחה בשעה טובה ומוצלחת, ותמלא המקוה תפקידה בשלימות – להפיץ קיום מצות הטהרה..."

(אג"ק חכ"ח עמ' כג)

"נהניתי מתיאור המקוה שבמכתב כת"ר ובפרט ע"פ דברי התשב"ץ הובא בכ"מ שבמקוה יש להשתדל לצאת ידי חובת כל הדיעות"

(אג"ק חי"ג עמ' שכח)

"נעם לי לקרות בו מתיקון המקוה על צד ההידור, וכידוע דברי התשב"ץ אשר בענין המקוה צריכים להדר ולצאת ידי כל הדיעות, ואשרי חלקם של כל אלו המשתדלים בטהרת ישראל ועי"ז מקרבים את הגאולה וכמבואר סוף סוטה, טהרה מביאה כו' וכמ"ש וזרקתי עליכם מים טהורים וכו'".

(אג"ק חי"ד עמ' קמ)

"בנועם קבלתי הודעתם ע"ד פעולתם בקודש, בענין מקוה טהרה בשכונתם... ויהי רצון אשר חפץ ה' בידם יצליח להתחיל הבנין בפועל ולשכללו שכלול עמתי, שתהי' המקוה מהודרה "לצאת ידי כל הפוסקים ואפילו היחידים להחמיר כדעותיהם" – וכידועה הוראת התשב"ץ (סיק יז)... ותתרבה הטהרה בישראל טהרת המשפחה וטהרת היחיד, טהרת הגוף וטהרת הנשמה, טהרת הפעולות וטהרת הדעות, ובימיהם ובימינו יקוים היעוד טהרה מביאה כו' אלי' הנביא (סוף סוטה) מבשר גאולתנו האמתית ע"י משיח צדקנו... אמר הכתוב חבר אני לכל אשר יראוך גו' ופי' השל"ה (סו, א) בכל מקום שאדם רואה חבורה קדישא יתחבר להם, כגון חבורה . . . הקונים איזה מצוה כו'. ומצורפת בזה המחאה – השתתפותי במגבית לבנין משוכלל האמור".

(אג"ק חי"ז עמ' צה-ו).

"ת"ח ת"ח על מכתבו מבשר טוב בטוב האמיתי כמרז"ל טוב לשמים וטוב לבריות, אודות התחלת יציקת עמודי היסוד של המקוה, ויהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת בזריזות הדרושה מתאים לגודל וערך הבנין... כן ילך הדבר ויתקדם נוסף על ההידור בגוף המקוה שהוא העיקר".

(אג"ק חט"ו עמ' שלט)

"ובודאי אשר כל חובבי תורה ומצות אין זקוקים לביאור גודל הענין וחשיבותו, ומה לנו הוכחה גדולה מפסק דין הידוע, אשר מוכרים ספר תורה לצרכי בנין מקוה טהרה. ולא נצרכה אלא להעדפה ולזריזות בעזר... אשר גם בה יש מעין הצדקה ועשיית חסד המבואר באגה"ק... וידוע עד כמה הפליגו רז"ל בענין זה אפילו בקדימת יום אחד... וביחוד בדורנו עקבתא דמשיחא אשר מתקרב קץ גלותנו"

(אג"ק חט"ז עמ' קצב)

"וגודל הזכות שבענין כלל אין לשער. וכל מי שרק יכול לעשות בזה עליו להחשיב זאת כענין של הצלחה שמסבבים אותו מלמעלה שהוא יוכל לעשות בְּענין של הצלת עדת יהודים שלימה, להביא אליהם טהרה שהיא גם מקרבת את הגאולה".

(אג"ק מתורגמות ח"ב עמ' 178).

השתתפות הרבי במקוואות

"הגיעתני בקשה שבונים מקוה... וחסר הסיום... נכון במאד שיתנו להם סך הנ"ל, כמובן שישתמשו בו באופן היותר מתאים, ובודאי מנחם מהרב מיקטרינוסלב יקח זה על עצמו..."

(אג"ק חכ"א עמ' קסד-ה)

"הגיעתני בקשה שבונים מקוה... וחסר הסיום... נכון "בנועם נודעתי... מעסקנותם הטובה בכלל ובפרט בעסק מצוה גדולה היא בנין מקוה במחנם... ובטח למותר להאריך בגודל ערך ענין זה, אשר נוסף שזהו אחת מהמצות העיקריות שבתורתנו הקדושה, הנה טהרת המשפחה טכח ענינים הקשורים בזה הוא אחד מעמודי התוך, שבזכותם ועל ידם יש בכח עם ישראל לסבול את כל קושי ועול הגלות ולהיות בריאים בגופם ובנשמתם... הרי ההקדם בבנין המקוה ביפי' והתעמולה שישתדלו בקיום מצוה זו מוכרח ביותר, וכל טרחה כדאית בשביל להביא הענין לידי גמר טוב ולהקדימו עד כמה שאפשר, ומדתו של הקב"ה הרי היא מדה כנגד מדה אבל בתוספת, ובתוספת מרובה על העיקר.
ויהי רצון מהשי"ת אשר כל המתעסקים והמשתתפים במצוה רבה זו, ישפיע להם השי"ת את כל המצטרך לכל אחד ואחד לפי ענינו ובפרט בריבוי נחת וענג מילידיהם שיחיו בכל הפרטים. בתור השתתפותי גם אני במצוה רבה זו, הנני מסגיר פה המחאה – טשעק – ע"ס ח"י שקל.
ויהי רצון אשר יעלה בידם לאסוף כמה וכמה פעמים ככה ולגמור המקוה בהקדם היותר אפשרי ולהרבות הקדושה והטהרה בכל מקום ומקום בעזר השי"ת עליהם".

(אג"ק ח"ו עמ' ט-י)

"שמח אני לצרף בזה המחאה... לבנין המקוה שלהם ושכלולה – שכלולה כוונתי לצאת גם דיעות המהדרין... ויה"ר מהשי"ת אשר חפץ ה' בידם יצליח להמשיך טהרה בעולם שנה נפש ותהי' זה הקדמה והכנה קרובה לגאולת כלל ישראל גאולה השלימה והאמיתית"

(אגרות קודש ח"ו עמ' ערב)

""לגודל חשיבות הענין הנה גם מצדי אשתדל בזה באיזה סכום... "

(אג"ק ח עמ' שנא)

"כמדומה שמאז כתב שהוצאות הכרוכות בענין המקוה הוא לערך חמש מאות דולר, ומכן הנני בעזה"י להשיג הלואה על סכום זה... ואפשר באופן כזה יקל עליו לעורר את נקודת היהדות אשר בלב כאו"א מישראל, בכדי להביא בפועל ענין טהרת בני ישראל שהוא ג"כ הכנה לקיום היעוד וזרקתי עליכם מים טהורים, ויה"ר שיהי' בהקדם ובשלימות".

(אג"ק חי"ב עמ' קכא)

"חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פיקודיך מצורף בזה המחאה עכ"פ השתתפות סמלית... ויהי רצון שיצליחו בעבודה הכי נעלית טהרת עם ישראל, לברך על המוגמר בקרוב ממש, ולהרבות הטהרה ותוצאותי'"

(אג"ק חי"ח עמ' מג)